<h1>פירוש רבינו יצחק קרקושה — שבועות</h1>
<h2>דף פב:</h2>
[רי"ף ממקואות פ"ו מ"ח] ממלא בכתף ונותן לתוכו. מדלא קא יהיב שעורא, ש"מ דמקוה שלם אינו נפסל אפילו כמה שאובין ואפילו בכפלי כפלים. ואי קשיא לך, הא דגרסינן ביבמות פרק הערל [פ"ב ע"ב] מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות נותן סאה ונוטל סאה כשר, ואמ"ר אסי א"ר יוחנן עד רובו, ואמרינן עלה מאי רובו דלא נשקל רובו. לישנא אחרינא דנשתייר רובו. לא דמי, דהתם משום דנטל ונתן הוא, אבל נתן ולא נטל לעולם אינו נפסל מקוה, וטעמא דמלתא דכתיב [ויקרא י"א] (ו)מקוה מים יהיה טהור, כלומר מקוה כיון שהוא שלם טהור הוא שוב אין פסלות באה עליו. ודוקא כל זמן שיש לו מראה מים, הא אם נשתנה מראיו פסול עד שיתן לתוכו מים יפים עד שיחזרו המים למראיהן. אבל הרב ר' אברהם בר' דוד ז"ל כתב דאע"ג דמקוה שלם הוא, אם נפלו לתוכו מ' סאה מים שאובים פסלוהו, דהא ליכא רובא דכשרי.
כתב הראב"ד ז"ל מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, ונפל בו ארבעים סאה מים שאובין, והוא הולך וחסר כל יום ויום, כי חסרי מיא מיד נפסל, דהא אימעיט ליה מקוה טהרה, ואי הוה במקוה מ"א סאה כשרים נפלו בו מ"א סאה מים שאובין מכי חסרי ב' סאין ועוד אסור לטבול בתוכו אע"פ שישלימוהו מי גשמים דכיון שפסלוהו שוב אינו נכשר.
